:מצב פוליטי

הנשיא ברוניסלב קומורובסקי העניק ראיון רחב ליומון GW. קומורובסקי דיבר על כל הנושאים החשובים בפולין: המצב הכלכלי, הפוליטי והחברתי. לגבי הכלכלה הוא אופטימי ומאמין שכלכלת פולין תעבור בשלום את המשבר המתקרב. הוא גם אינו צופה שהציבור יצטרך לשלם יקר. למרות הקשיים בכלכלת אירופה לדעתו פולין אינה יכולה לסגת מן התכנית להיכנס לגוש היורו. קומורובסקי שיבח גם את מערכת היחסים עם הממשלה, דיבר על המשך שת”פ עמה ועם זאת ציין שלמרות שהוא וטוסק באים מאותה מפלגה אינו יכול התחייב שיאשר את כל יוזמות הממשלה. הוא התייחס גם למהומות שאירעו בפולין בחגה הלאומי 11 בנובמבר. הוא הצהיר שבשנה הבאה יוכל לעמוד בראש מצעד כללי. היוזמה הזו התקבלה בהתלהבות ע”י PO וזכתה לביקורת מצד PIS ונדחתה על הסף ע”י תנועות הימין.

בשורות PIS אין כל חדש הפורשים ממשיכים להאשים את ירוסלב קצ’ינסקי על כך שהוא דיקטטור, לעומת זאת המפלגה בוחרת הנהגה במקום אלה שפרשו. כך למשל מריוש קמינסקי, בעבר ראש המוסד לחקירות הונאה, נבלר לסגן יו”ר המפלגה. קצ’ינסקי עצמו יצא ביוזמה מהפכנית להחזיר לפולין את עונש המוות. הצעה זו זכתה לביקורת קשה הן מצד PO והן מצד האופוזיצה השמאלית. יו”ר מועצת הבישופים מיכאליק לעומת זאת טען שיש להתייחס בכובד ראש להצעה זו. דעתו של מיכאליק מנוגדת לעמדת האפיפיור, שביום רביעי גינה באופן חד משמעי את עונש המוות. חבר פרלמנט אירופאי מטעם PIS רישארד צ’רנצקי שעמד בעבר בראש מפלגה קתולית מובהקת אמר שהאפיפיור טועה והפולנים חייבים לשמוע בקולו של מיכאליק.

בהתאחדות הפולנית לכדורגל משבר. יו”ר ההתאחדות והכדורגלן בעבר לאטו ומזכ”ל ההתאחדות קרנצ’ינה הואשמו בשחיתות. בינתיים קרנצ’ינה הודח אך לאטו ממשיך להחזיק בתפקידו. פוליטיקאים דורשים שינויים בהתאחדות לכדורגל. יש לציין שבעוד פחות ממאתיים יום ייערכו בפולין משחקים לאליפות אירופה בכדורגל.

:יהודים ואנטישמיות

פרופ’ פאבל שפיאבק נחשב לאחד הסוציולוגים הבכירים בפולין. הלה יהודי בן 60 עוסק גם בפרשנות פוליטית ובכירות ב-2005 נבחר לסיים מטעם PO והיה אחד ממקורביו של דונלד טוסק. בבחירות 2007 לא התמודד ובין עיסוקיו הרבים עסק גם בפרשנות המקרא והתלמוד. החל מ-1 באוקטובר פרופסור שפיבאק הוא גם מנהל המכון היהודי ההיסטורי. מעניין לציין שאת הראיון הראשון הוא העניק ליומון RZECZ ולעיתונאי מזורק שעד כה נחשב לעיתונאי סטירי. מזורק הציע לשפיאבק שבמקום לעסוק בשואה מן הראוי שהמכון יטפל גם ביהודים שהיו חברי המפלגה הקומוניסטית ובמנגנון הדיכוי. לדבריו של המראיין כך ניתן היה לשבור את הסטריאוטיפים שיהודים מדברים רע על הפולנים והפולנים על היהודים. שפיאבק לא ענה תשובה חד משמעית ואמר שהמכון צריך לעסוק בכל. בהמשך שני האנשים המשיכו לעסוק בשאלה מי הוא יהודי בפולין. מזורק אמר שישנם כאלה כגון יו”ר הסיים בעבר בורובסקי שחושבים שהם כלל אינם יהודים. שפיאבק מיהר להוסיף שזוהי גם בעיה של רעית הנשיא ואנשים רבים אחרים, אך בכל מקרה יש לדון בסוגיה זו באופן מעמיק יותר. שפיאבק הוסיף שבמקרה של יהודים איןם הגדרה חד משמעית לגבי מושג “עם”.

אנטונינה וז’קובסקה שהצילה שבעה יהודים בעיירה ידוואבנה הלכה לעולמה. היא התפרסמה בפולין בעקבות ספרו של יאן תומש גרוס “שכנים”.

שר החוץ רדוסלב שיקורסקי נשא נאום בברלין ואמר שהאיון הגדול על איחוד אירופה ופולין אינו טרוריזם, לא איסלם, לא טילים רוסים או טנקים גרמנים אלא נפילה של גוש היורו. לדבריו א”א עומדת בפני ברירה או להעמיק את שת”פ בין המדינות או להביא לפירוק. הוא הציע סדר אירופאי חדש שיסתמך על אחריות, סולידריות ודמוקרטיה. הוא קרא לגרמניה, המדינה החזקה ביותר בא”א, לגלות יותר יוזמה. דבריו עוררו הד רב באירופה ובפולין. הנשיא קומורובסקי ורה”מ טוסק שיבחו את הדברים, אך ציינו שהוא לא התייעץ עמם לפני נאומו. לעומת זאת PIS יצאה בהתקפה חריפה. קצ’ינסקי דורש להעמיד את שר החוץ בפני בית הדין לחוקה בטענה שהוא בגד בפולין והפר את החוקה.

:ישראל והשטחים

התקשורת הפולנית הבליטה את דבריו האחרונים של אהוד ברק שאמר ברדיו הישראלי שישראל אינה מתכוונת לעת עתה לתקוף את אירן. אין צורך לפתוח במלחמה כשאין הכרח בכך. לעומת זאת הפרשן של TVN ו-TP יאצק סטאביסקי עדיין מתלבט בשאלה האם ישראל תתקיף את אירן. הלה כותב שישראל בהחלט צודקת כאשר מנסה לגונן על עצמה. “אירן אינה מכירה בקיומה של ישראל, תומכת בארגוני טרור ולמרות שאינה שוכנת ליד ישראל היא מהווה עבורה סכנה של ממש. בנוסף על כך עומדים בראש השלטון באירן פוליטיקאים לא אחראים שעלולים לגרום למלחמת עולם שלישית”. סטאביסקי גם טוען שהתקפה אפשרית על אירן צריכה להתבצע רגע לפני שמדינה זו תשיג נשק גרעיני.

שגרירה לשעבר של ישראל בפולין שבח וייס קיבל דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ורשה. יש לציין שתוך שבועיים זהו הדוקטורט השני לשם כבוד שהוענק לפרופסור וייס. לפני כן הוענק לו התואר מהאקדמיה לרפואה בלודז’.

מיכאל סובלמן

:מצב פוליטי

הטייס תדאוש ורונה הוא גיבורה החדש של פולין. ורונה בן 57 הצליח להנחית ב-1 בנובמבר מטוס פולני בואינג 767 בטיסה מניו יורק עם למעלה ממאתיים נוסעים בנחיתת אונס. זמן קצר לאחר ההמראה מניו יורק הסתבר שהמטוס לא יכול לפתוח את הגלגלים. בוורשה התכוננו בקפידה לקבל את המטוס ועל המסלול פיזרו קצף מיוחד. המתח היה רב, אך ורונה במיומנות רבה הצליח להנחית את המטוס על גחונו כך שאיש מן הנוסעים כלל לא נפגע. בעקבות נחיתת האונס שדה התעופה הבינלאומי בוורשה נסגר למשך יותר מיממה. המטוסים שאמורים היו לנחות בו הופנו לשדות תעופה אחרים, אולם גם שם ביום רביעי בשעות הבוקר חלקם לא נחתו בגלל תנאי מזג אויר קשה. שדה התעופה נפתח להמראת מטוסים ביום ד’ בשעה עשר בלילה.

PIS נמצאת בפני פילוג. זביגנייב ז’וברו, שהוא כיום חבר פרלמנט אירופי, שיגר מכתב ליו”ר התנועה ירוסלב קצ’ינסקי שבו הציע להנהיג דמוקרטיזציה בשורות המפלגה. הוא נענה בסרוב וקצ’ינסקי דרש ממנו וממורדים אחרים לא להתבטא יותר בפומבי ולהישמע להוראות מנהיג התנועה. ככל הנראה לא יהיה מנוס מפילוג בשורות המפלגה. ז’וברו, שר המשפטים לשעבר ביסס לעצמו בתנועה מעמד מיוחד. אם יחליט לפרוש, יפרשו עמו, ככל הנראה, אנשים נוספים. עדיין לא ברור כמה, אך ללא ספק הדבר יחליש את PIS באופן משמעותי, הסובלת גם כך מתבוסתה בבחירות.

מתקרב המועד שבו רה”מ דונלד טוסק יצטרך להציג את ממשלתו החדשה. ככל הנראה הדבר ייעשה בסוף נובמבר. בינתיים התקשורת בפולין עוסקת בספקולציות. לדעת השבועון “פוליטיקה” רק שרים בודדים מן הממשלה הישנה יזכו להתמנות לממשלה החדשה. העיתון העניק ציונים לכל השרים ששירתו בממשלתו של טוסק. בראש הסולם, השר ללא תיק, מיכאל בוני, השרה לפיתוח איזורי ביינקובסקה, שר הכספים רוסטובסקי ושר החוץ שיקורסקי. בתחתית הסולם שרת החינוך האל ושר החקלאות סביצקי. כמו כן סגן רה”מ פאבלק ושר התשתיות גרבארצ’יק זכו בציונים נמוכים במיוחד. עם זאת ככל הנראה פאבלק ועמיתו סביצקי שניהם ממפלגת האיכרים, ימשיכו בתפקידם.

בפולין חוששים מפני מצעד של תנועות הימין לכבוד חגה הלאומי של פולין שייתקיים ב-11 בנובמבר. חוששים במיוחד מהתנגשות אפשרית בין תנועות ימין ושמאל. מה גם שקבוצה של אנשי שמאל ואנרכיסטים מגרמניה עומדת להגיע לוורשה. הקהילה היהודית הקטנה בפולין ניצבת בפני בעיה קשה אם להשתתף במפגן, מה גם שמול תנועות הימין עומדים ככל הנראה לצעוד גם חברי אגודה להזדהות עם מאבקם של הפלסטינים.

:יהודים

בראשית נובמבר התקיים בוורשה כנס של רבנים מאירופה. לוורשה הגיעו למעלה ממאתיים רבנים. מדובר בכנס הגדול ביותר בפולין מאז מלחמת העולם השנייה. התקשורת הפולנית הקדישה לאירוע מקום רב. על פי דיווחים בעיתונות הרבנים במשך יומיים עסקו באתגרים שעומדים בפני היהדות באירופה. מדובר בין היתר בשחיטה כשרה ועוד נושאים הקשורים במסורת. הרב הראשי של פולין שודריך אמר שהכנס מצביע על התחדשות הקהילה היהודית בפולין שכמעט נעלמה אחרי השואה. לדעתו הקהילה מונה למעלה מעשרים אלף איש. קשה לדעת על מה הרב מסתמך, מה גם שבמוסדות היהודים הרשמיים רשומים פחות משלושת אלפים יהודים ובמרשם התושבים שנערך בפולין לפני 11 שנה רק כאלף איש זיהו עצמם כיהודים.

הפילנטרופ היהודי האמריקאי זיגמונט רולאט העניק ראיון לשבועון “פוליטיקה”. הלה סיפר על ילדותו בצ’נסטוחובה ועל פולין העכשווית המסבירה פנים ליהודים. רולאט תומך ומממן פסטיבלים יהודיים שונים, בינהם הפסטיבל בקרקוב ובוורשה והוא גם תומך נלהב בבניית מוזיאון ליהודי פולין. ביומון GW הופיע מאמר של אלז’בייטה יניצקה ותומש ז’וקובסקי בנושא האנטישמיות והתנהגות הפולנים בתקופת השואה. מחברי המאמר טוענים שרוב הפולנים אף אם היו עדים פסיביים למעשה, הסתכלו בעין אוהדת על השמדת יהדות פולין. על כן המחברים טוענים שיש להילחם בתופעה המושרשת בפולין של עדים אדישים.

:חוץ

שר החוץ הפולני שיקורסקי השתתף בכינוס באיסטנבול של מדינות מרכז אסיה בנושא אפגניסטאן. שיקורסקי הדגיש במהלך הכנס שפולין וא”א ימשיכו לתמוך בבניית מדינה מודרנית באפגניסטאן גם לאחר שנת 2014.

היומון GW כותב על מצבם הקשה של החיילים הפולנים בבסיס החדש באזור גאזני באפגניסטן. מסתבר שהחיילים הפולנים נמצאים תחת הפגזה מתמדת. לפני שבוע ביקר במקום שר ההגנה שימיוניאק ועמד מקרוב על המצב.

ישראל והשטחים:

בעקבות ההפגזה האחרונה על הנגב המערבי בסוף אוקטובר דובר משרד החוץ הפולני הוציא הודעה מיוחדת. בהודעה אנו קוראים: “משרד החוץ הפולני מביע חשש מהגברת המתח בין ישראל לרצועת עזה. פולין מגנה את התקפת הטילים על שטחה של ישראל שבמהלכה נפגעו אזרחים ישראלים. עם זאת פולין מקווה שהצד הישראלי יגלה חוכמה ואיפוק, ולא יגיב”. יש לציין שזה אחד המקרים הנדירים שבהם משרד החוץ הפולני מפרסם הודעות מסוג זה.

במוסף של GW הופיעה כתבתו של פאבל סמולנסקי על שלטון חמאס ברצועת עזה. סמולנסקי משוחח עם תושב המקום בשם אחמד שמותח ביקורת קשה על שלטון החמאס. לדבריו לא המצור הישראלי אלא שלטון החמאס הוא האויב של הפלסטינים במקום. במשך תקופת שלטון חמאס בעזה שום דבר לא נבנה מלבד מסגדים. בנוסף על כך חמאס נהנה משחיתויות, עושה רווחים מהברחות דרך התעלות ולעיתים קרובות יוזם התקפות על ישראל על מנת שזו תפסיק את הספקת המצרכים ובכך ערכן של המנהרות יעלה שוב.

ביומון RZECZ הופיע מאמרו של דריוש ראשאק שבו רשמיו מסיור בארץ. הלה מתמקד בשני נושאים עיקריים: מצב המתנחלים ומחאת הצעירים נגד הממסד. ראשאק ביקר בעופרה ובמקומות נוספים בגדה המערבית, שוחח עם מתנחלים, ביניהם עליזה הרבסט הדוברת לשעבר של מועצת יש”ע וד”ר אפשרים זורוף ממרכז ויזנטל. שניהם דיברו על הזיקה למקום מושבם ועל הרצון לחיות במקום בכל מחיר. הוא נפגש גם עם הסופרת סביון ליברכט והעיתונאי יוסי מלמן. ליברכט טוענת שנפלא. לראות בישראל אנשים שנלחמים על החיים הפרטיים שלהם ואושרם ולא רק כדי לשרוד.

בשבועון “פוליטיקה” פורסמה כתבתו של רומן פריסטר על יורם קניוק שהוגדר כחסר-דת. בהזדמנות זו פריסטר מציין שישראל הינה הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה הפרדה בין דת למדינה.

מיכאל סובלמן

:מצב פוליטי

זרקורי התקשורת הופנו השבוע לשורות PIS. חבר הפרלמנט האירופאי זיבגנייב ז’וברו, המוזכר לעיתים קרובות כיורש של ירוסלב קצ’ינסקי יצר בהתקפה גלויה על הנעשה בשורות המפלגה. הלה טוען שיש לבדוק את כשלונות המפלגה במערכות הבחירות  האחרונות ולבצע שינויים מרחיקי לכת בשורות המפלגה. המפלגה אינה יכולה להיות של איש אחד הוא טוען. ז’וברו אינו היחיד וככל הנראה בפרלמנט הנוכחי מתוך למעלה מ-150 חברי PIS קרוב ל-40 הם נאמניו של ז’וברו. אולם תומכיו של קצ’ינסקי יצאו להתקפת נגד ומאיימים להעמיד את ז’וברו בפני בית דין פנימי. יתכן שז’וברו אף יושעה זמנית משורות חוק וצדק.

יאנוש פאליקוט מגלה אקטיביות יתרה בתקשורת. הוא ממשיך לקרוא להסיר את הצלב מאולם המליאה בסיים וכן לחוקק חוק המתיר שימוש בסמים קלים כגון מריחואנה. אין סיכוי רב שתביעותיו יתממשו, אך בינתיים הוא לא יורד מעמודי החדשות.

משורות SLD העריק הראשון עבר לתנועת פאליקוט, קופצ’ינסקי יו”ר SLD באזור קיילצה עד כה. בכך עלה ל-41 מספר חברי הסיים של פאליקוט ושל SLD ירד ל-27.

על פי סקר דעת קהל של GW הראשון מאז הבחירות, אילו היום היו נערכות הבחירות הייתה PO עולה ל-44%, ו-PIS הייתה יורדת ל-26%. תנועתו של פאליקוט עולה באחוז ו-SLD  יורדת ל-7%.

:חוץ

בראשית השבוע נהרג באפגניסטאן חייל פולני נוסף, כאשר רכבו עלה על מוקש. בכך מספר ההרוגים הפולנים באפגניסטאן עלה ל-31. בהזדמנות זו שוב הושמעה קריאה לנסיגה פולנית מאפגניסטאן. כזכור, ממשלת פולין הודיעה שתוציא את כוחותיה משם עד שנת 2014.

במפתיע שר החוץ שיקורסקי ביחד עם קבוצה של אנשי עסקים פולנים יצאו לביקור של מספר שעות בלוב. שיקורסקי ברך את מנהיגי המהפכה הלובית והציע סיוע פולני. בין ההצעות: לימודים לסטודנטים לובים בפולין וסיוע רפואי. כמו כן בפולין מקווים שחברות פולניות יוכלו להשתתף בשיקומה של לוב. בינתיים העיתונות מדווחת שהמתח בלוב בירידה.

:יהודים

השבועון “גזטה פולסקה”, המקורב ל-PIS פרסם בגיליון החדש כתבה “הבתים היהודים והחיים המסתוריים של הסוכן יוזף”. הכתבה עוסקת בפליקס ליפמן, לשעבר סגן יו”ר הקהילה היהודית בפולין ויו”ר הקהילה בקטוביץ’ שהתאבד באוגוסט 2002. ליפמן עסק באופן פעיל בהחזרת רכוש יהודי ובכך גם עוסקת רוב הכתבה. בנוסף על כך המאמר קובע שליפמן, איש בית”ר לפני המלחמה, היה סוכן חשאי של המפלגה הקומוניסטית וככל הנראה היה גם סייען של המוסד. מהכתבה השערורייתית שניתן להגדירה בקלות כאנטישמית אפשר להסיק שהמוסד השתלט במרמה על הרכוש היהודי באזור קטוביץ וליפמן עצמו התגלה כאדם ערמומי שבעבר היה אף קאפו במחנה ריכוז. לאחר המלחמה ליפמן הצטרף בהתנדבות למפלגה הקומוניסטית. מצד אחד התאבדותו קשורה בהסתבכות בשחיתויות, אך מצד שני ביום מותו במשטרה המחוזית בקטוביץ הופיע נציג שגרירות ישראל בלווית איש השירותים החשאיים של פולין ודרש לסגור במהירות את התיק.

היחידה לחקירות של המכון לזיכרון לאומי רוצה לסיים שלוש פרשיות הקשורות למחנה הריכוז אושוויץ שהושעו בתקופת פולין הקומוניסטית. מדובר בכמה מעשי רצח בשטח מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו שעדיין לא נפתרו ובנוסף על כך גם בפרשת ד”ר מנגלה ובהזדמנות זו הסתבר שמעולם לא הוגשו בפולין נגדו תביעות משפטיות.

:ישראל והשטחים

החזרתו של גלעד שליט לישראל ממשיכה להעסיק את התקשורת הפולנית. פיוטר זיחוביץ’ ביומון RZECZ טוען שלמרות ששליט התקבל בארץ בהתלהבות רבה היו גם כאלה שהביעו אכזבה שהעסקה נחתמה. זיחוביץ’ מראיין את השר לשעבר משה ארנס ומגדיר אותו כאידאולוג של הימין הישראלי. לדבריו שחרור המחבלים היה לא הוגן כלפי משפחות הקרובנות ובנוסף על כך הדבר עלול להביא לקורבנות נוספים. זיחוביץ’ כותב גם על עסקה נוספת המתבשלת בין ישראל ומצרים שתביא לשחרור של אילן גרפל.

בשבועון “פוליטיקה” הופיע המאמר של ארתור דומוסלבסקי שחזר עתה מסיור בארץ. הכתבה שהופיעה תחת הכותרת “כיצד דוד הפך לגולית”עוסקת בארבעה אנשי שמאל: מיכאל ספרד, ג’ף הלפר, נורית פלד, ויונתן שפירא. הכתבה ביקרותי כלפי ישראל ועוסקת באנשים שמזדהים עם הסבל הפלסטיני ובעקבות זאת לביקורת קשה ואף להאשמות בבגידה.

מיכאל סובלמן

:מצב פוליטי

המושב הראשון של הפרלמנט יתכנס בשמונה בנובמבר, תהיה זו ישיבה משותפת של הסיים והסנאט וישתתף בה גם הנשיא. הנשיא יטיל על מנהיג PO דונלנד טוסק להרכיב את הממשלה ולכל המאוחר בשישה בדצמבר הממשלה חייבת לקום. בינתיים דונלד טוסק שומר על שתיקה לגבי השינויים בממשלתו החדשה. כצעד ראשון לאחר הניצחון בבחירות טוסק בחר להדיח את גז’גוש סחטינה מתפקיד יו”ר הסיים. יש לציין שסחטינה הביע רצון להמשיך בתפקיד אך טוסק בראיון טלוויזיוני אמר שרואה בסחטינה ידי אישי אך גם יריב פוליטי.

בממשלה החדשה ככל הנראה סחטינה יהיה סגן רה”מ ושר התחבורה. שרת הבריאות אוה קופאץ’ תהיה יו”ר הסיים. המינוי הצפוי של קופאץ’ גרם לביקורת קשה מצד PIS. מנהיג המפלגה קצ’ינסקי האשים אותה שהרסה את מערכת הבריאות ואינה ראויה לתפקיד יו”ר הסיים. לתפקיד שר הבריאות יתמנה ככל הנראב ברטוש ארוקוביץ’, שלפני מספר חודשים עבר מ-SLD ל-PO.

ברור גם ששרת החינוך קתז’ינה האל לא תמשיך בתפקידה, עדיין לא ברור מי יעמוד בראש מערכת החינוך. בין המועמדים מזכירים את שמו של מיכאל בוני אך מצד שני נפוצו שמועות שהוא יעמוד בראש המשרד החדש שיורכב ממשרד התקשורת ומשרדים לענייני טכנולוגיה. לא ברור מה יהיה גורלו של שר התרבות זדרוייבסקי. הלה זכה באחת מן התוצאות הטובות ביותר בבחירות אך טוסק כלל לא הזכיר איזה תיק בכוונתו  למסור לו. הוא מעוניין להמשיך במשרד התרבות או לחלופין להתמנות לתפקיד שר ההגנה. טוסק מרוצה מתפקוד שר ההגנה הנוכחי שמיוניאק ולתפקיד שר התרבות רוצה למנות את מנכ”ל התיאטרון הלאומי דומברובסקי.

ירוסלב קצ’ינסקי העניק ראיון ליומון RZECZ זהו הראיון הראשון מאז הכשלון בבחירות. הוא אינו חושש ממרד במפלגתו. הוא סבור שמערכת הבחירות נעשו שגיאות, גם הוא שגה כאשר דיבר על קשרים אפשריים בין הקנצלרית מרקל והשטאזי, אך לדבריו יותר נזק נגרם למפלגתו על הקשרים המיוחדים שלה עם אוהדי כדורגל שהתפרעו באצטדיונים.

המנצח הנוסף של הבחירות יאנוש פאליקוט ממשיך. להסעיר את דעת הקהל בפולין. מפלגתו אמורה להגיש לפרלמנט הצעה על הסרת הצלב מאולם המליאה. יוזמה  זו גרמה לסערה ציבורית. ככל הנראה להצעה זו אין שום סיכוי לעבור כי כל המפלגות מתנגדות להסרת הצלב. היומון GW ערך משאל בסוגיה זו על פיו 70% מכלל הפולנים סבורים שהצלב חייב להישאר בסיים, לעומת זאת 20% מהציבור מחזיקים בדעה הפוכה.

:יהודים

חברי מועצת העיר ורשה החליטו להקים בכיכר גז’יבובסקי אנדרטה ענקית לזכר עשרת אלפים פולנים שהצילו יהודים בתקופת השואה. על האנדרטה ירשמו שמות הפולנים שהצילו יהודים. לא ברור מאין נובע המספר עשרת אלפים היות שעד כה זכו בתואר “חסיד אומות העולם” קצת למעלה מששת אלפים פולנים. האנדרטה תוקם עד שנת 2013 במימון של שני מליון זלוטי. מועצת העיר קיבלה החלטה בניגוד לדעה של תושבי המקום שסברו שאנדרטה כזו צריכה לקום בקרבת האנדרטה של מורדי הגטו.

:פולין-ישראל

מאמן הכדורגל הישראלי אברהם גרנט מבקש לקבל אזרחות פולנית ולעזור לנבחרת פולין במשחקיה באליפות אירופה. מאמן נבחרת פולין הנוכחי זמודה סרב להתבטא בנושא אך סוכנו של גרנט מיכאל שגב אישר את הדברים בראיון ליומון “פולסקה”. לדברי שגב פולין היא ארץ הקרובה ללבו של גרנט, אביו נולד בעיר מלאווה וגרנט עצמו זה שנים משתתף במצעד החיים באושוויץ. בהקשר זה ראוי לציין שכיום בליגת העל בכדורגל משחקים שישה שחקנים ישראלים.

:ישראל והשטחים

שחרורו של גלעד שליט משבי החמאס זכה להתעניינות עצומה בתקשורת הפולנית. הטלוויזיה הציבורית ורשתות פרטיות שידרו סרטונים על שליט והשגריר צבי רב נר הופיע בסוגיה זו גם ברדיו הפולני. העיתונות הפולנית מתמודדת עם השאלה האם החלטת ממשלת ישראל הייתה ראויה. היומון GW כותב שלמעלה מ-80% מהישראלים סבורים שממשלת ישראל עשתה צעד נכון כאשר שיחררה תמורת שליט למעלה מאלף מחבלים בתוכם רוצחים רבים. הפרשן דוד ורשבסקי  מתייחס לסוגיה זו וכותב שלאיש בארץ אין ספק שזהו רק תשלום ראשון שישראל תשלם עבור שחרורו של שליט. הוא מאמין שחלק מהמחבלים יחזרו לפעילות עויינת לישראל. על כן הוא כותב בציניות “ישראל צריכה להחליט אם להפסיק לתפוס את המחבלים, לשחרר את העצורים, ולהתכונן לחטופים נוספים”. לדעת ורשבסקי המרוויח העיקרי מן העסקה הוא חמאס.

פרופ’ ג’רלד סטיינברג איש מדעי המדינה המת”א אמר בראיון לעיתון שלישראל לא הייתה ברירה אלא ללכת על העסקה. סטיינברג טוען שישראל פועלת על פי העיקרון שאסור להפקיר חיילים ישראלים שנמצאים בשבי. הלה כמו ורשבסקי סבור שמעמדו של חמאס יתחזק אך לדבריו מדובר ביתרון זמני בלבד, משום שמהר מאוד יסתבר שלחמאס אין עוד קלף מיקוח.

שר החוץ לשעבר משה ארנס התראיין ל-RZECZ ואמר שרה”מ נתניהו  עמד בפני דילמה מאוד קשה. החברה הישראלית צריכה להיות מוכנה למשעי טרור נוספים ולחטיפות.

העיתונאי יוסי מלמן בראיון ל-RZECZ הציג עמדה הפוכה לדבריו ישראל תוכל למנוע חטיפת חיילים נוספים כמו שעשתה עד כה. שחרור מחבלים אינו מחזק את החמאס משום שגם כיום אלפי צעירים פלסטינים מוכנים למבצעי התאבדות.

מיכאל סובלמן

:מצב פוליטי

התוצאות הרשמיות של הבחירות לפרלמנט לא היו שונות ממהמקדם הטלוויזיוני. בסך הכל השתתפו בבחירות 48.9% מבעלי זכות הבחירה. PO זכו בניצחון ברור 39.18%, שהם 206 מנדטים, PIS 29.89% – 158 מנדטים, למקום השלישי הגיעה תנועתו של פאליקוט עם 40 מושבים, מפלגת האיכרים 28 מושבים ו-SLD 27 מושבים. בבחירות לסנאט הניצחון של PO היה בולט עוד יותר עם 63 מנדטים ב-11 יותר מאשר לפני ארבע שנים, לפני PIS 31 מנדטים, האיכרים זכו לשני מושבים בסנאט ומועמדים עצמאיים בארבעה מושבים. יש לציין שהבחירות לסנאט התקיימו על פי שיטה חדשה כאשר פולין כולה חולקה ל-100 אזורי בחירה בני מנדט אחד. ראש הממשלה ומנהיג PO דונלד טוסק הביע סיפוק מתוצאות הבחירות. בשורות PIS הביעו אכזבה אך מנהיג התנועה ירוסלב קצ’ינסקי אינו מתכוון להתפטר. זהו ההפסד השישי של קצ’ינסקי ולמרות שלפני ארבע שנים אמר שבמקרה של כישלון יפרוש מהחיים הפוליטיים הוא לא מתכוון לעשות זאת. הוא הביע בטחונו שבבחירות הבאות יזכה והציבור סוף סוף יצביע למפלגתו.

בשורות PIS  החלו לחפש אשמים לכישלון. חברי המפלגה מצביעים על שר המשפטים לשעבר ז’וברו שהתגייס לתמיכה רק במועמדים בודדים.

SLD נחלה תבוסה עוד יותר קשה מ-PIS. בשורות המפללגה קראו להתפטרות של המנהיג נפירלסקי והוא אכן הבטיח שיסיק מסקנות מכשלונו. עדיין לא ברור מי יחליפו בתפקיד, המפלגה עדיין מתלבטת בשאלה אם לסמוך על מנהיגים חדשים שלא היו קשורים בעבר למפלגה הקומוניסטית או בכל זאת לבחור בפוליטיקאים ותיקים כגון ראשי הממשלה בעבר אולכסי ומילר. הנשיא לשעבר קוואשנייבסקי שעדיין זוכה בפופולאריות רבבה בפולין טוען שפולין זקוקה לתנועת שמאל של ממש והבטיח להתגייס לשיקום המפלגה.

המנצח הגדול של הבחירותה האחרונות הוא ללא ספק יאנוש פאליקוט, שזכה בהישג חסר תקדים 10% מכלל הקולות והצליח להכניס לסיים 40 חברים. רובם הם אנשים שאינם מוכרים לציבור, אך יש בניהם פעילה ותיקה לזכויות נשים ונדה נוביצקה, פעיל לזכויות ההומואים והלסביות ההומוסקסואל המוצהר הראשון רוברט ביידרון ואנה גרודצקה שהיא הטרנססקסואלית הראשונה בפרלמנט בעולם. כמו כן נכנס לסיים מטעם התנועה תומך בלגליזציה של מריחואנה.

רה”מ טוסק רוצה להמשיך את הקואליציה עם מפלגת האיכרים וביחד הם יגיעו לרוב קטן של 234 מנדטים מתוך 460. טוסק מקווה שבנושאי מסויימים יזכה גם בתמיכה של תנועתו של פאליקוט ואפילו מ-SLD.

בפעם הראשונה בתולדות פולין נאלצו המפלגות לשריין 35% ברשימות לנשים. בפועל זה לא עבד ובסיים הנוכחי יהיו רק 24% נשים, 4% יותר מאשר בסיים הקודם.

הישיבה הראשונה של הפרלמנט החדש אמורה ככל הנראה להתקיים ב-8 בנובמבר. רה”מ טוסק רצה בתחילה שהממשלה הישנה תמשיך בכהונתה עד סוף השנה ורק בראשית 2012 תבוא במקומה ממשלה חדשה. טוסק הסביר זאת שעד סוף השנה פולין היא הנשיאה התורנית של א”א והשרים הוותיקים חייבים לסיים את משימתם. בתקופה זו אמורים להתקיים בפולין 38 כינוסים חשובים בניהם, כינוס של המועצה לנושאי כלכלה ופיננסים וב-18 בנובמבר פסגה ארה”ב-א”א. בסופו של דבר טוסק ויתר על הרעיון ואומר שיציג את ממשלתו בראשית דצמבר.

בממשלה צפויים מספר שינויים. בין השרים שימשיכו בתפקידם הם שר החוץ שיקורסקי, שר הכספים רוסטובסקי, שר ההגנה שמיוניאק. אווה קופאץ’ שעד כה הייתה שרת הבריאות תהיה יו”ר הסיים. קופאץ’ נחשבת למקורבת ביותר לטוסק. יו”ר הסיים סחטינה יתמנה, ככל הנראה, לתפקיד סגן ראש הממשלה. בממשלה החדשה יבוטל משרד התשתיות ובמקומו יקום משרד לתחבורה. כמו כן יהיו שינויים במשרד נוספים כגון המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הפנים. כן יקום משרד לתקשורת ומדע. בימים הקרובים יתחיל טוסק במו”מ להמשך ההסכם הקואליציוני.

:יהודים ואנטישמיות

בשבועון “פוליטיקה” התפרסם ראיון עם הכומר וויצ’ך למנסקי. הלה שהוא פעיל בוועדה של נוצרים ויהודים מותח ביקורת קשה על הכנסיה הקתולית וטוען שאפשר עדיין להרגיש באנטישמיות בקרב כל הרבדים של הכנסיה. לדבריו, קידומו נפגע בגלל פעילותו בחוגים יהודיים-נוצריים. למנסקי טוען שהכנסיה גם שותקת על חטאי העבר ושיש לה נקיפות מצפון בגלל הרע שקרה ליהודים  בזמן המלחמה ולאחר מכן. הוא טוען שהכנסיה לא למדה לקח מהתבטאויותיו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני על היהודים וממשיכה לפעול לפי סטריאוטופים אנטישמים ישנים.

ראיון אחר התפרסם בשבועון UWAZAM ZE (UZ), השבועון שמוציאה RZECZ עם הפובליציסט והפוליטיקאי הימני סטנילסב מיכלקביץ’. הלה התפרסם בעבר בכמה התבטאויות אנטישמיות. גם בראיון הנוכחי הוא הרבה להשמיע דברים דומים אך טוען שהוא כלל אינו אנטישמי אלא הוא בין הבודדים שאומרים את האמת על יהודים. הוא האשים את היומון GW שהוא עיתון יהודי ותומך בכל תנאי בישראל. לטענתו בעבר התייחס באופן חיובי לישראל אך לאחרונה שינה את עמדתו. זאת בגלל הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובנוסף על כך על התערבותה של ישראל בענייניה של פולין. הכוונה היא לפעילות של איל”ר. לדבריו לישראל וליהודים האמריקאים אין זכות לדרוש את הרכוש שהיה שייך ליהודים אזרחי פולין. לדבריו אף יהודי מאלה שנרצחו בשואה לא היה אזרח ישראל. הם כולם היו אזרחי פולין ועל כן רכושם שייך לפולין.

:ישראל ןהשטחים

שחרורו הקרוב של גלעד שליט צויין בכל כלי התקשורת בפולין. הנושא הועלה אף בתכנית מיוחדת  ברדיו. העיתונות הציגה את קורות חייו של שליט תוך ציון העובדה שהוא נחטף בשטח ישראל. היומון GW מדגיש שלשליט יש גם אזרחות צרפתית ועל כן א”א תרמה לשחרורו. אולם את התפקיד המרכזי מילא המודיעין הגרמני. העיתונות מציינת את המספר הרב של האסירים הפלסטינים שישוחררו תמורת שליט. רומן פריסטר כתב הארץ המתגורר עתה בפולין הדגיש את העובדה שחמאס לא עמד על כך שמרואן ברגותי ישוחרר. לדבריו אילו החמאס היה מתעקש ישראל הייתה נאלצת לשחרר את ברגותי. במקרה כזה ברגותי מיד היה הופך למנהיג הפלסטיני מספר אחד בגדה המערבית.

בשבועון TP התפרסם ראיון עם פרופ’ ג’ף הלפר, אנתרופולוג ישראלי מאוניברסיטת חיפה שהקים את הוועד נגד הריסת בתים. העיתון מציין שבשנת 2006 הוא היה מועמד לפרס נובל לשלום. הלפר התבטא בנושא הסכסוך והאשים את ישראל בכך שעד כה לא נמצא פתרון לסכסוך. לדבריו ישראל אכן מדברת כל הזמן על מו”מ, אך מעוניינת שהוא יימשך בשמך שנים רבות ושום דבר לא יצא ממנו. לדבריו א”א אינו מדבר בקול אחיד בסוגיה זו. הבעיה המרכזית היא פולין וצ’כיה ומדינות נוספות במזרח אירופה שמצדדות ללא סייג בישראל. הלפר מתפלא גם על דבריו של רה”מ טוסק, שפולין הינה ידידה טובה של ישראל. לדבריו זה מגוחך משום שבאותו זמן בישראל נערך משאל דעת קהל והסתבר שהמדינה האהובה על ישראל היא גרמניה ופולין נמצאת בתחתית הרשימה.

מיכאל סובלמן

Through it’s RHOK (“Random Hacks of Kindness”) community, the World Bank is the body behind the event.  Partners in the community include Google, Microsoft, Yahoo!, NASA and HP.  Three Hackathons have already taken place, in 31 cities around the globe with over 3000 participants. The idea around such events is to gather the most pressing IT challenges in a certain field and let the participants, usually talented developers and scientists, come up with breakthrough solutions.

The World Bank, is currently at the stage of collecting ideas, while the direction is clear: the astronomical (and quickly growing) number of people in the world who don’t have access to sanitation (2.5 billion) and clean, safe water (887 million).  Incredibly, more people in Africa have access to cellular communication then to clean water.

Anyone is welcome to submit a recommendation for a problem to be put forth at the Water Hackathon at the event website.

On October 23-25 at Tel Aviv University’s Startau (the University’s Entrepreneurship Center), Israel’s water experts and top programmers will get together for the round the clock event.  The three groups selected at the end of the event as leaders will get a chance to further develop their solution and the winning group will receive an honorary award from the World Bank.

Who knows, maybe the next breakthrough technology for addressing the developing world’s water crisis will come on from Tel Aviv?

:מצב פוליטי

שבוע לפני הבחירות הכלליות הפער בין שתי המפלגות הגדולות מצטמצם ל-4%. 36% ל-PO ו-32% ל-PIS. SLD מגיעה ל-8% ואילו מפלגתו של פאליקוט ל-7%. מפלגת האיכרים נמצאת על סף אחוז החסימה -5%. רה”מ טוסק אישר ששתי המפלגות נמצאות על קו אחד ולא ברור מן משתיהן תזכה. ירוסלב קצ’ינסקי, לעומת זאת, משוכנע בנצחונו. הוא אף מקווה שמפלגתו תוכל להרכיב ממשלה לבדה. הוא טוען שהאופימיות שלו נובעת מסקרים פנימיים, שכבר עתה מראים על יתרון למפלגתו.

קשה לומר מה מתבסס על נתונים אמיתיים ומה על ספקולציות. PIS מעוניינים שאחוז ההצבעה יהיה ככל שיותר נמוך ואילו PO ההפך. על כן יתכן שדונלד טוסק באומרו שהקרב צמוד מנסה לעודד יותר פולנים להשתתף בבחירות.

טוסק ממשיך במסעותיו ברחבי פולין ומידי יום נפגש עם המוני אנשים במקומות שונים. השבוע הגדיל לעשות ונפגש עם אוהדי כדורגל, שלפני מספר שבועות הכריזו על מלחמה נגדו.

ירוסלב קצ’ינסקי העניק במהלך השבוע האחרון שורה של ראיונות. כמו לפני הבחירות לנשיאות לפני שנה הוא שוב התגלה כאדם מתון, אוהב את הזולת ואפילו מבטיח לשת”פ עם הנשיא קומורובסקי. הוא אינו מעוניין לערוך עימות פומבי עם טוסק וטוען שאין על מה לדבר, משום שדיון כזה יכול להיות אבסורדי. הוא חזר על טענותיו הידועות שממשלתו של טוסק במשך ארבע שנות שלטונה לא עשתה דבר והוא עצמו צריך לתקן את המעוות.

התעלומה האמיתית של הבחירות היא תנועתו של פאליקוט. למעשה מדובר במפלגתו של אדם אחד משום שאחרים ברשימתו אינם ידועים. פאליקוט בונה את האהדה אליו על היחסו העויין לכנסיה ולממסד הקיים. על פי הסקרים הוא זוכה ב-7% אך עדיין לא ברור אם יעבור את אחוז החסימה.

משבר חדש בכנסיה הקתולית בפולין. במוקד המשבר עומד זמר הדת’ המטאל אדם דרסקי המכונה נרגל. לפני מספר שנים באחת מהופעותיו קרע את התנ”ך ומאז הפך להיות אומן שנוא על חלק מן הקתולים. לפני מספר שבועות קיבל תפקיד שופט בתכנית “לרקוד עם כוכבים” בטלוויזיה הציבורית. חלק מן הבישופים תקפו את הטלוויזיה בעקבות ההחלטה. להגנתו יצא הכומר בונייצקי, עד לא מזמן עורך ראשי של השבועון TP. הבישוף מרינג מוולצלבק, שהוא גם אחראי על נושא התרבות בכנסיה תקף בחריפות את בונייצקי ואת עיתונו, שנתן בימה למתנגדי הכנסיה. בישופים אחרים תקפו לעומת זאת את מרינג.

:יהודים ואנטישמיות

האם האנטישמיות בפולין נמצאת בעליה? בשאלה זו עוסקים פובליציסטים אחדים בעקבות שורה של תקריות שאירעו לאחרונה. לתקריות אלה ניתן להוסייף אירוע חדש. על מכוניתו של חוקר השואה דריוש ליביונקה מלובלין צויר צלב קרס. המשטרה עדיין לא מצאה את האשמים, אך שורה של אנשים, בניהם יו”ר המכון לזיכרון לאומי קמינסקי פרסמו מכתב הזדהות עם ליביונקה.

הטלוויזיה הפרטית TVN הקדישה תכנית בת חצי שעה לתופעות של אנטישמיות במגרשי כדורגל. מסתבר שקריאות אנטשימיות נשמעות באיצטדיונים לעיתים קרובות. נשאלת השאלה האם בעקבות הצלחתו של מאור מליקסון ושחקנים ישראלים נוספים המשחקים בשורות קבוצות פולניות תופעה זו תיעלם.

בהקשר זה יש להוסיף כי גם משחק במסגרת אופ”א בין לגיה ורשה והפועל תל אביב אהדי קבוצה פולנית הניפו כרוז “גיהד לגיה”. מעשה זה זכה לשורה של גינויים גם מצד אישים פוליטיים. הנהלת קבוצת לגיה ורשה הביע התנצלות, כמו הן הובע חשש מהטלת סנקציות מצד אופייא.

:חוץ

בסוף השבוע התקיימה בוורשה פסגה של שותפות למען המזרח. זו יוזמה שראשיתה במאי 2009 בעקבות הצעה משותפת של דיפלומטים פולנים ושבדים. על פי ההצעה א”א מזמינה לשת”פ את מדינות חבר העמים לשעבר: ארמניה, אזרבידז’אן, ביילורוסיה, גרוזיה, מולדביה ואוקראינה. המטרה העיקרית של היוזמה החדשה לקרב את המדינות במזרח לא”א. נציגים של א”א ושרי חוץ של מדינות רבות הגיעו לוורשה. נשיא ביילורוסיה העדיף להסתפק בנוכחות השגריר במהלך הפסגה התקבלה החלטה על גינוי ביילורוסיה בשל הפרת זכויות האדם. אחת השאלות האחרות שהועלו בדיון היא מעצרה של רה”מ אוקראינה בעבר יוליה טימושנקו והאפשרות שהיא תידון למאסר ממשוך.

:פולין-ישראל

הסופרת אידה פינק נפטרה השבוע בגיל 90 בתל אביב. פינק, שכתבה בפולנית, זכתה בפופולאריות רבה בפולין. כתבות שהוקדשו לפינק וליצירתה הופיעו בעיתונים רבים.

היומון GW פרסם מאמר לזיכרו של פרופ’ שמואל אייזנשטט שנפטר לפני שנה. העיתון מציין שהוא נולד בוורשה ובשנת 2005 זכה לדוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ורשה.

היומון RZECZ כותב על מסעו של אדם אפטוביץ’, פעיל באגודת הידידות ישראל-פולין מתל אביב. הלה מסייר עתה בפולין במסע הסברה “שלא הנאצים אלא הגרמנים אחראים לשואה”. אפטוביץ’ טוען שפולין שוגה באופן שבו היא מציינת את השואה. יש להדגיש שהגרמנים אחראים לכך ולדרוש מהם פיצוי לשיקום בתי הכנסת ההרוסים.

:ישראל והשטחים

הדיון באו”ם זכה להתעניינות רבה  בפולין. על אף שרוב העיתונים בפולין סבורים שנאומו של אבו מאזן היה משכנע יותר מנתניהו הפלסטינים לא זכו באו”ם במאומה. לדעת GW אין שום סיכוי שבקשתם תזכה להתקבל באו”ם. הכתב רוברט סטפניצקי אף טוען שנדמה שהשלום התרחק עוד יותר.

השבועון “פוליטיקה” קורא לפלסטינים לחזור למו”מ. עורך חדשות החוץ מארק אוסטרובסקי קורא להם מפורשות לוותר על אשליות. לדעתו הדרישה להחזרת הפליטים היא אבסורדית ולא מציאותית. הוא מזכיר שגם מליוני פולנים ויתרו על אובדן רכוש במזרח. על כן הפלסטינים צריכים להסתפק בדרישות מציאותיות. לא מליונים אלא 50 אלף בלבד מתוכם יכולים לקבל פיצוי על אובדן רכוש. לדעתו גם הישראלים חייבים להסכים לפשרה ולוותר על חלק משטחם.

השליח של “פוליטיקה” ארתור דומוסלבסקי מסייר עתה בארץ. השבוע הופיעה כתבתו ובה התרשמות מביקור בשטחי האוטונומיה ובישראל. הוא כותב שברחוב הפלסטיני ניתן להבחין בתסכול, זעם ויאוש, דבר שיכול להתפוצץ בכל רגע. דומוסלבסקי שוחח גם עם ישראלים, בניהם אפרים צורוף ממרכז ויזנטל וההיסטוריון והפובליציסט תום שגב. לדעת צורוף המתגורר בהתנחלות שורש הסכסוך בין שני העמים הוא אי הרצון של הפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית. הוא מאמין שמנהיג פלסטיני שיכיר בכך ולא ירצח יהיה האיש שיביא את השלום. רק בתנאי זה צורוף מוכן להסכים למדינה פלסטינית. תום שגב טוען שיותר ויותר פלסטינים וישראלים אינם מאמינים בשלום. אנשים אמנם מדברים על כך אך אינם מאמינים באפשרותו.

מנהל המכון הפולני ליחסים בינלאומיים מרצ’ין זובורובסקי פרסם מאמר בשבועון TP בנושא פולין והסכסוך במזה”ת. הלה טוען שבעבר עמדת פולין כלפי המזה”ת הייתה קרובה לזו של ארה”ב אולם היום הגיע הזמן שפולין תנסח עמדה עצמאית. זובורובסקי מבקר את א”א על אי פעילות מספקת בעניין. לדבריו א”א מסתפק אך ורק במימון האוטונומיה הפלסטינית. “כל מה שהאוטונומיה בונה ישראל הורסת ואנחנו מאוחר יותר משלמים על הכל. על כן מדובר במעגל קסמים. יש לפתוח במו”מ למען מטרה מסויימת ולא מו”מ למען המו”מ בלבד. לדבריו מעמדה של ישראל בעקבות האביב הערבי הדרדר. ישראל שגתה בנושאים רבים וגם במתיחות עם טורקיה. היה טוב אילו ישראל הייתה מתנצלת בפני טורקיה על הרג הפעילים הטורקים במשט ב-2010. יש להתנצל לא בפני ממשלת טורקיה אלא בפני משפחות ההרוגים.

מיכאל סובלמן

:מצב פוליטי

בעוד שלושה שבועות אמורות להתקיים בפולין בחירות כלליות והמתח הולך וגובר. כמעט מדי יום מתפרסמים סקרים חדשים שלאו דווקא מצביעים על מגמה אחידה. על פי סקר דעת קהל עבור RZECZ המצב בתקופה האחרונה כמעט לא השתנה ו-PO זוכה ב-34%, PIS 25% ו-SLD 8%. מפלגות אחרות לא עוברות את אחוז החסימה. לעומת זאת סקר שהתפרסם לפני מספר ימים מצביע על מגמה הפוכה וטוען שהפער בין שתי המפלגות הגדולות הצטמצם ל-2% ושבנוסף ל-SLD גם מפלגת האיכרים והתנועה של יאנוש פאליקוט יכולות להיכנס לסיים. סקר נוסף קובע שבקרב הצעירים גוברת התמיכה ב-PIS. פאליקוט מגלה בתקופה האחרונה פעילות רבה וחלק מהסוציולוגים סבור שיש לו סיכוי סביר לעבור את אחוז החסימה. התשובה לכל השאלות הללו תינתן ב-9 באוקטובר.

רה”מ טוסק באסיפת בחירות בוורשה הציג תכנית חדשה של מפלגתו. התכנית מבטיחה לשפר את המצב הכלכלי לבטל לחלוטין את הגשת הדוחות למס הכנסה ולהסתפק בהצהרה בלבד. לא מדובר בהורדת מיסים מלבד מע”מ שאמור לרדת מ-23% ל-22%. בנוסף על כך המפלגה מבטיחה עד 2015 מחשב נישא לכל תלמיד ושבכל מחוז יקום מרכז מדע שיסייע בעיקר לבני נוער. כמו כן מדובר בצמצום דרסטי בבירוקרטיה. רה”מ טוסק קורא לתומכיו לגלות יותר עירנות ומוסיף שייתכן שיגיע יום שמפלגתו תוכל לנוח ולהעביר את השלטון למישהו אחר, אלא שהיום הזה טרם הגיע ויש לעשות הכל כדי שהשלטון לא יעבור לידי PIS.

היומון GW מתנבא שלדונלד טוסק סיכוי סביר להקים ממשלה חדשה, אולם לדעת העיתון מרבית השרים יתחלפו. בין השרים שוודאי שישארו שר החוץ שיקורסקי, שר הכספים רוסטובסקי והשר בוני שהוא אחראי על בעיות חברתיות. גם שר ההגנה החדש שימיוניאק ישאר ככל הנראה בתפקידו כמו גם שרת המדע קודריצקה. אחרים צפויים להדחה בניהם שרת החינוך האל, הבריאות קופאץ’, ושר התשתיות גרברצ’יק.

:כלכלה

שר הכספים רוסטובסקי נאם בפרלמנט האירופאי בשטרסבורג. הוא קרא בנאום נרגש לשמור על היורו והזהיר מפני אסון המתקרב. לדבריו יש להציל את אירופה. הוא הוסיף שהוצאת יוון מאזור היורו ופשיטת רגל מבוקרת של המדינה יכולות להשפיע לרעה על אירופה כולה.

האינפלציה השנתית בפולין עלתה באוגוסט ל-4.3% יותר מהמצופה. סגן רה”מ פאבלק מעריך שהאינפלציה בשיעור של בין 3% ל-4% לא תשפיע על התפתחות המשק. אם האינפלציה תעלה המצב יכול להשתנות לרעה.

מאז ראשית השנה ניתן להבחין בירידה בהשקעות זרות בכלכלתה של פולין. בשבעה החודשים הראשונים זרמו לפולין 3.62 מליארד יורו, 25% פחות לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

:חוץ

נשיא פולין קומורובסקי נאם בפרלמנט האירופאי בשטרסבורג. הוא אמר שנוכח המשבר הכלכלי אירופה צרכה לגלות יותר סולידריות עם מדינות חלשות יותר.

GW פרסם מאמר על מדינות החוץ של פולין תחת הנהגתו של השר שיקורסקי. לדעת העיתון ממשלתו של טוסק שינתה רק את שיטות ניהול מדיניות החוץ אך לא את הכיוון העיקרי. העיתון רואה את ההצלחה של הממשלה בשיפור היחסים עם גרמניה ורוסיה ושמירה על יחסים טובים עם ארה”ב, זאת על רקע הזהרות של PIS שהסכנה הגדולה לפולין אורבת מצד גרמניה ורוסיה.

במקביל העיתונות פרסמה גילויים של ויקיליקס על שרת החוץ לשעבר פוטיגה. הגילויים מסתמכים על דיווחים של שגרירות ארהבC והצביעו על תוהו ובוהו במשרד החוץ ובעיות השרה בניהול המשרד. פוטיגה אינה מתרגשת מהביקורת וטוענת שהאמריקאים ביקור אותה משום שהיא מעל הכל רצתה לשמור על האינטרסים של פולין.

בשבוע שעבר שר החוץ המצרי ביקר בפולין, התקבל ע”י ראש הסנאט בורוסביץ’ ונפגש עם עמיתו שיקורסקי. בין הנושאים העיקריים: המצב הפוליטי במצרים ובמזה”ת ושיפור שת”פ בין שתי המדינות.

:פולין – ישראל

הכתב פיוטר זיחוביץ’ ב-RZECZ פרסם מאמר שמסתמך על מחקר של משרד החינוך הישראלי בנושא משלחות בני הנוער הישראלים לפולין. המחקר מגלה של-23% מהצעירים יש דעה חיובית על פולין. לפני הנסיעה רק 13% היו בעלי דעה כזו, ל-9% יחס שלילי. הנמצב גרוע יותר בקרב תלמידים דתיים שם 4% תלמידים בלבד מגלים יחס אוהד לפולין ו-46% יחס שלילי. ההסטוריונית חנה יבלונקה מופתעת מן המחקר וטוענת שתמיד הייתה נגד הנסיעות הללו, אך כרגע היא יודעת שהנסיעות אכן משפרות את המצב. לעומת זאת איש יד ושם אלכס דנציג מאוכזב מן הסקר משום שחשב שהשיפור יהיה משמעותי יותר. מצ’ק קוזלובסקי מיופה כוח של משרד החוץ לקשרים עם העולם היהודי מייחס את השיפור לעבודת משרדו. לדעתו סוף סוף יש פירות לאחר עבודה ממושכת של קרוב לעשרים שנה. הוא טוען שהפולנים מממנים יום נוסף של ביקור הנוער בפולין. ביום זה הישראלים הצעירים מכירים את ההיסטוריה של פולין, מבקרים במוזיאון להתקוממות ורשה ובאתרים פולנים נוספים. בעבר הראו להם אך ורק מחנות.

:ישראל והמזה”ת

במהלך השבוע האחרון העיתונות הפולנית עסקה במספר נושאים הקשורים בישראל. ביניהם ההצבעה הצפויה באו”ם בעניין המדינה הפלסטינית, הדרדרות היחסים עם טורקיה וההתקפה על שגרירות ישראל בקהיר. הנושא האחרון זכה בדרך כלל לסיקור אינפורמטיבי. עם זאת GW קובע שיום שישי האחרון היה היום הגרוע ביותר בתולדות יחסי ישראל-מצרים מאז חתימת הסכם השלום ב-1979. העיתון RZECZ מוסיף שישראל מאבדת בני ברית וזה זמן רב מצבה לא היה כה גרוע. העיתון מתכוון לאירועים הקשורים למצרים, טורקיה והאוטונומיה הפלסטינית.

כתב RZECZ זיחוביץ’ מוסיף שהאיום הישראלי בדבר הכרה בשואת הארמנים מעיד על משבר משמעותי ביחסים עם טורקיה.

הפרשן של GW דוד ורשבסקי מציין את הציניות של הטורקים שמדכאים את הכורדים בארצם ובאים בטענות לישראל. ורשבסקי מוסיף שישראל לא הצליחה להוכיח שהמצור על עזה, למרות שהוא מועיל, הוא גם חשוב מבחינה מוסרית.

האנליטיקאית של המכון הפולני ליחסים בינלאומיים, פטקיציה ססנאל, כותבת ב”פוליטיקה” על ההצבעה הצפויה באו”ם. המאמר מופיע תחת הכותרת “הפלסטינים משחקים על כל הקופה”. לדעתה למרות שמובטח רוב להכרה במדינה פלסטינית לא ברור אם הדבר יסייע לפלסטינים. זה יחזק את מעמדו של אבו מאזן אך מצד שני הוטו האמריקאי הצפוי יכול להחלישו. על כן אבו מאזן וחבריו יגישו מסמך זהיר ביותר. השאלה העיקרית מה תעשה פולין. לדעתה פולין מעוניינת במדיניות משותפת של א”א, אך מצד שני אינה רוצה לקלקל את היחסים הצבאיים והכלכליים עם ישראל. ססנאל מציעה שפולין תימנע בהצבעה. היא גם רואה יתרונות בהצבעה בעד מדינה פלסטינית כי אז תזכה פולין באהדה של הערבים.

לפני כשלושה שבועות פוסם בשבועון “פוליטיקה” ראיון עם הסוציולוג זיגמונט באומן. התקשורת ממשיכה לעסוק בו. השבוע הופיע מאמר בשבועון “ופרוסט”. הסוציולגים הפולנים סמולאר ושפיבאק מותחים ביקורת על דבריו של באומן ובמיוחד על ההשוואה בין חומת גטו ורשה לגדר ההפרדה. גם באומן עצמו נדרש פעם נוספת לסוגיה והאשים את העיתונאים שיש להם נטיה לפשט הכל. מה שרציתי לומר טוען באומן “שהגטו ממלא תפקיד חשוב בתודעה של היהודים ולכן כשהיהודים מחפשים פתרון לצאת מן הסבך הם חוזרים לנושא החומה.

השבועון TP שבתקופה האחרונה עסק מספר פעמים בנושא רצועת עזה, פרסם ראיון עם ז’וזף דאנה המוגדר כסופר ישראלי ובלוגר. דאנה טוען שפולין צריכה להטיל חרם על ישראל רק כך אפשר לעזור לפלסטינים. הוא מאשים את העולם באפטיה נוכח הגורל הפלסטיני.

הסוציולוג הצרפתי-יהודי אחן פינקלקרוייט העניק ראיון ל-RZECZ. הלה מגן על ישראל ומאשים את אירופה ובעיקר את השמאל באנטישמיות חדשה. הוא טוען שלשיראל יש זכות להגנה עצמית ומאשים את החמאס בהדרדרות המצב.

מיכאל סובלמן